"הזיכרון הוא החיים, הוא הנישא תמיד על-ידי קבוצות חיות, ולפיכך הוא מתפתח תמיד, פתוח לדיאלקטיקה של ההיזכרות והשכחה, רגיש לכל השימושים והמניפולציות, יודע תקופות חביון ארוכות ופרצי חיות פתאומיים" כותב ההיסטוריון פייר נורה בחיבורו בין זיכרון להיסטוריה.
"זמנם של של מחוזות הזיכרון הוא אותו רגע, שבו הון עצום, שחווינו אותו באינטימיות של הזכרון, נעלם, כדי שלא לחיות עוד אלא במסטה של היסטוריה שכוננה מחדש".
מחוז זכרון כזה הוא פרשת "קיבוץ בוכנוולד". זהו השם שבו הכתירה את עצמה קבוצת ניצולים יהודים שחברו מיד עם השחרור מבוכנוולד, במטרה להתיישב בארץ ישראל. הקבוצה התגבשה בהכשרות חקלאיות בגרמניה ובארץ ישראל, עד שהתיישבה בקיבוץ נצר סרני. רוב חברי הקבוצה כבר נפטרו, והיום מקיבוץ בוכנוולד לא נותר כמעט דבר. אך השם קיבוץ בוכנוולד נותר כמטען חי, נפיץ, בלתי פתיר – הכלאה בלתי אפשרית של אתוס ויימארי, נאצי, סוציאליסטי וציוני, עירוב של שואה ותקומה, הבטחה ותקווה עמומה.
"קיבוץ בוכנוולד" הוא גם שמה של תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב של האמן גיל יפמן, זוכה פרס רפופורט לאמן הצעיר. התערוכה נולדה מתוך שיתוף פעולה של יפמן עם דב אור-נר ועם קולקטיב קוצינטה. אור־נר הוא אמן רדיקלי שחי ויוצר בקיבוץ חצור זה למעלה מחמישים שנה. גיל יפמן אימץ את אור־נר כמנטור ויוצר בשיתוף עמו בשנים האחרונות. את המחשבה המשותפת על קיבוץ בוכנוולד פיתחנו בפגישות שנערכו בסטודיו של אור־נר בקיבוץ חצור, בארכיון קיבוץ נצר סרני ובמחנה בוכנוולד. בדיאלוג בין שלושתנו בחנו את זכר השואה כפי שהוא פועל בחברה הישראלית בצמתים שבין זיכרון, היסטוריה ואמנות. העניין של אור־נר בארכיאולוגיה עתידנית לאור זיכרונותיו כילד בשנות המלחמה, חבר לעיסוק של יפמן בחריגוּת חברתית ולמחקר שלי בטקסטים טראומטיים המעוררים ריבוי נרטיבים.
בסרט הוידאו שבמרכז תערוכתו של יפמן מוצגות שתי דמויות הזויות בסיור באתר המדומיין קיבוץ בוכנוולד: בד רנרוא הוא מעין היטלר מזדקן, חסר אונים, ואילו פנלופה היא טרוריסטית שחורה יפהפיה שעל ראשה שן-זהב ענקית. שניהם מתהלכים חסרי מטרה, אילמים, שמים נפשם בכפם, חשופים לדין שיעשה בהם קהל צמא ריגושים, ולו כדי לעוררו לפעולה.
גיליון זה מציג את פירות החקירה היוצרת של סטודנטיות מתכנית רג"ב למצטיינים בתערוכה "קיבוץ בוכנוולד". הסטודנטיות חקרו את המושגים זכרון, היסטוריה ואמנות; נפגשו עם יפמן ועם אוצרת התערוכה עדי דהן; השתתפו בסדנת סריגה בארגון קוצ'ינטה; סיירו במוזיאון והשתתפו ביצירת הפסל הסרוג "גדר חיה"; ביקרו בתערוכה "ילדות סובייטית" של זויה צ'רקסקי בגלריית רוזנפלד; חקרו את משמעות המושג "פליט" ואת תחושת הפליטות, ויצרו פעולה אמנותית-חינוכית.
