הלכתי לקולנוע מגיל צעיר. במיוחד אהבתי לראות את הסרט סינמה פרדיסו בגיל 12 ותמיד היה ברור שזה הולך להיות הכיוון שלי בחיים. אני יכול לראות סרט אלף פעם ולחוות אותו עם מישהו אחר כל פעם מחדש. בתיכון למדתי במגמת קולנוע, ושם זה עוד יותר התפתח, השיא היה בתיכון, כשעשיתי סרט גמר והוא הוקרן באולם גדול, זה ריגש אותי מאוד, זו הייתה הגשמת פנטזיה. כבר אז הבנתי שברגע שאתה מצליח לגעת באנשים, זה מרגש לא פחות מההנאה מחווית העשייה. זה הולך איתי כל החיים.
חיפשתי מקום שאוכל להתבטא בו, לא אוניברסיטה גדולה, והגעתי לסמינר הקיבוצים.
הלימודים היו לימודי קולנוע במובן הרחב: צילום, בימוי, תסריטאות והפקה. זו הייתה הכשרה בכל התחומים הבונים "קולנוע". גם בתור מורה אני סוג של כלבויניק – אני יודע ללמד גם צילום, וגם תסריטאות וגם עריכת וידיאו. חיפשתי עכשיו מורה שיעבוד איתי וזה מאוד קשה למצוא מישהו שיודע ללמד הכל כפי שאני מאמין שצריך. למדתי במשך 4 שנים, וזאת הייתה חוויה אדירה. גיליתי חברים והכרתי גם את השותף שלי, ערן כהן. אחרי הלימודים הקמנו ביחד את חברת ההפקות שלנו "גרסת הבמאי", שזה היה החלום שלנו.
אני שאבתי השראה בעיקר מהמורים – מהמרצים בסמינר הם בעצם האנשים שמהם למדתי איך ללמד.
אחרי שסיימתי את הלימודים הלכתי לעבוד בתחום. עבדתי שלוש שנים בתכנית "האח הגדול", הייתי מפיק ועוזר במאי בטלוויזיה החינוכית במשך שנה, הייתי מפיק באולפני הרצליה, ועשיתי עוד מלא הפקות, ובמקביל ערן ואני הקמנו את חברת ההפקות שלנו. בכל מקום היו לי שיאים אחרים, אבל החלטתי שאני צריך לייצר לעצמי איזו יתד, ובאותה תקופה השותף שלי לימד עריכת וידיאו בתיכון אז החלטתי לבדוק את התחום. החוויה הראשונית לא הייתה מוצלחת. עשיתי סטאז' בתיכון ומצאתי את עצמי במקום מאוד לא נוח.
ואז החלטתי לשנות את זה, שמעתי שמחפשים מורה מעשי בתיכון אורט שפירא בכפר סבא, ומיד קיבלו אותי. הגעתי למגמה במצב לא הכי טוב, הלימודים לא היו ברמה מספיק טובה, לא השקיעו שם מספיק. אמרתי שאני רוצה לעשות את הדברים בדרך שלי. כבר בשנה השנייה עברתי לנהל את המגמה, מדובר בלימודי בגרות בהיקף של 10 יחידות לימוד, מעשי ועיוני. החלטתי לבנות הכל קצת אחרת, בדרך שלי. שמתי באמצע הכיתה שולחן ישיבות ו-20 מחשבי iMac, כדי לתת לתלמידים שלי תחושה שהם חלק מהתעשייה וככה אני מלמד. כיום יש לי קבוצות של עד 15 תלמידים בסביבת לימוד מאוד ברמה גבוהה, ואני שם כבר שנה שישית. המגמה שלי זכתה בפרסים בארץ וגם הגיעה לטלוויזיה עם קמפיין שעשינו לאגודה למלחמה בסרטן. במגמה אנחנו עושים פרסומות וקמפיינים לעמותות שצריכות עזרה. התלמידים שלי הם כמו חברת הפרסום של העמותה, הם עושים דברים עם ערך שהוא הרבה מעבר לרק לעשות תעודת בגרות.
גם אני וגם השותף שלי מורים, כך שאני פעמיים בשבוע בבית ספר. אני יושב עם לקוח בישיבת קריאייטיב ופתאום תלמידים שואלים אם אני יכול להיכנס לחדר עריכה – הדברים מתערבבים. פתחנו את העסק במקביל ללימודים, אני המפיק הראשי של החברה והוא מנהל את הקריאייטיב והבימוי. אנחנו מחפשים אתגרים חדשים כל הזמן – מפיקים פרסומות, סרטי תדמית ואנימציה וגם מייצרים תוכן למרכזי מבקרים בארץ ובחו"ל, דברים שעושים לנו גאווה. אנחנו יוצרים רעיון מאפס, כותבים תסריט, והופכים את החזון של אנשים למציאות בסרטים שלנו. גם בבית הספר, כל עוד אני יכול להשפיע על ילדים, אני עושה את העבודה שלי.
