אחרי שסיימתי את הלימודים ואת סרט הגמר שלי בסמינר, התחלתי לעבוד בחדשות 12.
תחילה בהפקה בדסק האינטרנט ואחרי שנה וחצי מול מחשב, בער לי להתחיל לספר סיפורים בדרך שלי וקיבלתי את תפקיד הכתבת.
תפסתי מצלמה ודמות נחמדה ויצאתי לעשות את מה שלמדתי, לספר סיפור. אז גיליתי, שהסיפור האנושי הוא הרבה יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים. האנשים האלו שנמצאים סביבנו הם דווקא אלו שמעניינים ומרגשים אותנו במיוחד. אוזן קשבת, תחקיר ראשוני ויוצאים לדרך, כמה עומק מתגלה כשרק מקשיבים. הרי לכל אחד יש סיפור – הכל תלוי איך אנחנו מספרים אותו.
אני הבטחתי לעצמי שבכתבות שלי שהן כמו סרט דוקומנטרי קצר, לא יהיו מתווכים, בלי קריינות, בלי צלמים – אני, המצלמה והדמות. שלדמות תהיה את ההזדמנות לספר את הסיפור שלה בצורה הכי נקייה.
הכלים שקיבלתי בסמינר הם אלו שלקחתי איתי לעבודה בחדשות, הם אלו שפתחו לי את הדלת ואת היצירתיות לעשות את מה שאני עושה ואוהבת. העבודה בקבוצות, היצירה הלחוצה התפקידים השונים הם אלו שנתנו לי את הביטחון לעשות את זה לבד.
5 שנים שאני עושה כתבות בנושאי חברה, רווחה, בריאות וחינוך – לקחתי את כל מה שחשוב לי לתוך העבודה, אל תוך היצירה שלי.
במקביל לכתבות הדוקו שאני יוצרת אני גם מתפקדת ככתבת דסק ב N12 וכותבת במגוון רחב של תחומים.
בימים אלו אני עובדת על פיצ'ר דוקומנטרי שאני מקווה שהצילומים שלו יסתיימו בשנה הקרובה.
מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם ולהיות איתי בקשר
מצרפת דוגמאות לכמה מהכתבות שעשיתי (לחצו על הלינק)
"דפוקה אבל חמודה": ברכה מסנדוויץ' ברכה בחיפה, תקלל אתכם, תסתלבט עליכם ותקבע לכם מה לאכול