בפרק הראשון והמרגש הזה נדבר על הבחירה הזו להיות מורה.
מה מצבה של מערכת החינוך שלנו? היכן עומדים עובדי ההוראה החדשים בחברה הישראלית? ועוד קצת (הרבה) על חינוך.
שלום לכולם, אני דולב פרנקל. מוזיקאי ואיש חינוך בן 26 מפתח תקווה הבירה.
סיימתי את לימודי במכללת סמינר הקיבוצים וכיום אני מחנך כיתה י', מורה לתקשורת ורכז חינוך חברתי בתיכון בן גוריון פתח תקווה (בו גם במקרה למדתי). החלום לעסוק בהוראה ובחינוך מלווה אותי עוד מימי הצבא, בהם הייתי בעיקר מקלל כל רגע ומחפש בכח משמעות.
עם שחרורי מחיל התותחנים, התגייסתי לשורות מרכז הנוער בית דני בעירי. שם תפקדתי תחילה כרכז נוער ובמהרה התקדמתי לניהול המרכז. שם השלמתי שלוש וחצי שנים של עבודת חינוך בלתי פורמלית משוגעת ומטלטלת. למדתי על בני נוער, על מצבי קיצון ואוכולוסיות שמעולם לא פגשתי וכמובן למדתי המון שיעורים על עצמי שחידדו את הנקודה – אני רוצה להיות מורה.
מתוך הכוחות של "הבלתי" פורמלי, הבנתי שיש משמעות עצומה בלהכנס למוסדות המיושנים והפורמליים ולנסות לשנותם. כך, מצאתי עצמי מלמד באותו תיכון בו אני למדתי, מחנך כיתה י' ומתעסק בחינוך חברתי בין כתלי בית הספר.
העיסוק בפודקאסט הגיע מרצון אמיתי ללמוד, מן הצד האחד, ולהנגיש לכמה שיותר אנשים את מקצוע ההוראה על הצד הטוב ביותר, מן הצד השני.
מקווה כי כל אשר יהיה כאן בפודקאסט ישרת אתכם היטב.
בכדי להרחיב על מצבה של התמונה החינוכית ובכדי לגלות עוד כמה פרטים מדהימים ומרתקים כאחד,
הכנסו לאתר ”שקיפות בחינוך“ מטעם משרד החינוך הקליקו כאן
רוצים לקבל תמונה רחבה יותר על עבודתו של המורה החדש בבית הספר?
ד“ר משה הרשקוביץ, מטעם אתר ”זמן חינוך“, יצר מצגת נפלאה בדיוק בנושא זה
חילי טרופר – מהבולטים שבאישי החינוך והחברה בארצנו. עלה לתודעה החינוכית לאחר שהסרט ”תיכון ההזדמנות האחרונה“ הציג לצופים את שעשה עם צוותו בתיכון ”ברנקו ווייס“ ברמלה.
מומלץ באופן כללי גם לצפות בסרט ”תיכון ההזדמנות האחרונה“.
בטוח תקבלו השראה ותתרגשו יחד עם הדמויות המרגשות של הסרט הנהדר הזה.
עד כאן הסיכום של הפרק הראשון. מקווים שהעתקתם למחברותיכם. נתראה בשיעור הבא. ז“א, בפרק הבא.
כן בבקשה, עכשיו זה זמן לשאלות.
