אש קודש
מנהג קדוש נוסף הוא הדלקת המדורות וריבו הנרות והאור ביום ההילולא, ושורשו מובן מדברי ה'בני יששכר'. הוא אומר, "דהנה ביום ההוא באדרא קדישא (האסיפה הקדושה) אמר,
"ועתה אני רוצה לגלות דברים לפני הקב״ה, כי כולם, דהיינו כל הסודות שאני מגלה, מתעטרים בראשי. ויום הזה לא יתרחק מלבא למקומו לעולם ההוא, כיום אחר. כי כל היום הזה נמצא ברשותי" (זוהר, אדרא זוטא צ"ז),.
רצה לומר שהיה היום מתארך באורו ולא היה רשות לאור היום להחשיך, דהיינו שיתפנה מהעולם, עד שנתן לו ר' שמעון רשות, וזה יורה כי כל האורות בטלים ומשמשים אל האור כי טוב היינו רזין סתימין דאורייתא (הסודות הסתומים של התורה) אשר גנוז בה אור הגנוז לצדיקים…
על כן אור היום ההוא היה מתארך ושמר פקודתו של ר' שמעון, הבן, הנה לבעבור זה מרבין אור ביום הזה" (בני יששכר).
יום ל"ג בעומר מכונה גם יום מתן תורה של תורת הסוד וגילוי זה של האור הגנוז הוא הסיבה להרבות באורות ביום הזה. בנוסף ידוע שכאשר היו החברים לומדים את התורה הקדושה הייתה אש לוהטת סביבם,
ולהלן בתיאור הסתלקותו של רבי שמעון מסופר על האש קודש הגדולה שנראתה ביום ההוא, האש שמורגשת היטב בכל אלפי המדורות המודלקות לכבוד התנ"א האלוקי.
