-
אלימות
למה איחרת? בוא לכאן ותסתכל! מקבל הרבי את פני ומצביע על חברי בריל הג'ינג'י, העומד בפינה בראש מושפל.אתה רואה חבוב? תדע לך שהחל מהיום שמו כבר לא "בריל הג'ינג'י" כפי שהיה עד עכשיו. לא! יש לו עכשיו שם יפה יותר: — "ברילי הגנב" —קדימה ילדים, לצעוק חזק: "ברילי ה–ג–נב! ברילי ה–ג–נב!". את המילים מושך הרבי במנגינה, והילדים אחריו כמתפללים אחרי החזן: "ברילי ה–ג–נב! ברילי ה–ג–נב!". אני קופא במקומי כמו אבן וצמרמורת מרעידה את גופי. אינני מבין מה קורה כאן… מה אתה שותק, שייגעצ?! קורא לי הרבי ומוסיף סטירת לחי מפתיעה. מה אתה שותק גוי שכמוך? אתה הרי שומע שכולם שרים – עזור להם לשיר ומיד! "ברילי ה–ג–נב! ברילי ה–ג–נב!". ידי ורגלי רועדות, שיני נוקשות זו לזו – אבל אני עוזר לשיר: "ברילי ה–ג–נב!" ברילי ה–ג–נב!". בקול רם שייגעצ! מאיץ בי הרבי, יותר חזק! יותר חזק! ואני מצטרף למקהלה, ואנו שרים יחד בערבוביה של קולות: "ברילי ה–ג–נב! ברילי ה–ג–א–א–א–א–נב!"
-
-Warum so spät? Schau hierher! – Der Rabbi holt mich nach vorne und zeigt mit dem Finger auf meinen Nachbarn «Berel der Rote». Welcher mit gesenktem Kopf in der Ecke steht. -Siehst du, Faulenzer? Du sollst wissen, dass sein Name vom heutigen Tag an nicht mehr «Berel der Rote ist, wie er bis jetzt geheissen hat. Nein! Er hat jetzt einen passenderen Namen, jetzt heisst er: Berel der Gauner! – Schreit nun Kinder: «Berel der G-a-a-uner! Berel der G-a-a-uner!».Diese Wörter dehnt der Rabbi mit einer Melodie aus und die Schüler helfen ihm dabei: -Berel der G-a-a-uner! Berel der G-a-a-uner! Ich bleib wie versteinert stehen und es läuft mir kalt den Rücken runter. Ich versteh’ nicht, was das zu bedeuten at… -Was schweigst du, du Spitzbub?, Da kommt der Rabbi daher und brät ihm eins über. -Was schweigst du, du Lausebengel? Du hörst doch, dass alle singen. Sing doch mit allen mit: «Berel der G-a-a-uner! Berel der G-a-a-uner». Es zittern mir Händ’ und Füß’. Es klappern mir die Zähn’. Jetzt singe ich mit: «Berel der G-a-a-uner!» -Lauter, Spitzbub, du! – Treibt mich der Rabbi an. – Kräftiger! Kräftiger! Und jetzt singe ich mit dem ganzen Chor mit voller Stimme: «Berel der G-a-a-uner! Berel der G-a-a-uner!»
-
ייִדִישׁ
― װאָס עפּעס אַזױ שפּעט? טו נאָר אַ קוק אַהער! ― האַלט מיך דער רבי פֿאָר און װײַזט מיר אָן מיטן פֿינגער אַף מײַן חבֿר „בערל דעם רױטנס“, װאָס שטײט אין אַ װינקעלע מיט אַן אַראָפּגעלאָזטן קאָפּ. ― זעסטו, װײַסער־חבֿרהניק? זאָלסטו װיסן זײַן, אַז פֿון הײַנטיקן טאָג אָן און װײַטער איז שױן זײַן נאָמען ניט „בערל דעם רױטנס“, װי ער האָט געהײסן ביז אַהער. נײן! ער הײסט אַצינד אַ שענערן נאָמען; אַצינד הײסט ער: בערעלע דער גנבֿ! ― שרײַט זשע, קינדער: בערעלע דער ג־אַ־אַנבֿ! בערעלע דער ג־אַ־אַ־נבֿ!
די דאָזיקע װערטער ציט אױס דער רבי מיט אַ ניגון, און אַלע תּלמידים כאַפּן אים אונטער, װי די משוררים:
― בערעלע דער גאַ־אַ־נבֿ! בערעלע דער ג־אַ־אַ־נבֿ! איך בלײַב אַ פֿאַרשטײנערטער, און אַ פֿראָסט גײט מיר איבער אַפֿן לײַב. איך פֿאַרשטײ ניט װאָס דאָס באַדײַט… ― װאָס שװײַגסטו, דו שײגעץ אײנער?… ― רופֿט זיך אָן דער רבי צו מיר מיט אַן אומגעריכטן פּאַטש. ― װאָס שװײַגסטו, דו גױעץ? דו הערסט דאָך, אַז אַלע זינגען. העלף זינגען מיט אַלע גלײַך: „בערעלע דער גאַ־אַ־נבֿ, בערעלע רער ג־אַ־אַ־נבֿ!“ עס ציטערן מיר הענט און פֿיס. עס קלאַפּט מיר אַ
צאָן אַף אַ צאָן. נאָר איך העלף זינגען „בערעלע דער ג־אַ־אַ־נבֿ!“ ― העכער, שײגעץ אײנער! ― טרײַבט מיך אונטער דער רבי. ― שטאַרקער! שטאַרקער!… און איך מיטן גאַנצן כאָר זינגען אַף אַלערלײ קולות: „בערעלע דער ג־אַ־א־נבֿ! בערעלע דער ג־אַ־אַ־נבֿ!“…צילומים: נדב מנור / שיראל וקנין