תשוקה

שמעו ילדים ואספר לכם מעשה באולר:
זה אינו מעשה בדוי מהלב, אלא מעשה אמיתי,
מימי ילדותי,
בביתו של אבי.
כל ימי התאוותי,
נכספתי,
חשקתי.
אולר קטן שיהיה כולו שלי,
מונח בכיסי,
משמש לי להנאתי.
מהכיס תמיד אוכל להוציאו,
כל דבר אוכל לחתוך בו,
ויראו חבריי ויקנאו בי!
אך התחלתי אל החדר ללכת,
וכבר היה לי אולר- מלאכת מחשבת.
לא היה זה אולר ככל האולרים,
אלא מעשה ידיי ולא של אחרים.
נוצה של אווז שלפתי,
שייפתי, חידדתי וליטשתי,
ואיתה כל דבר חתכתי.

Hört liebe Kinder, ich werde euch die Geschichte eines kleinen Messers erzählen. Es ist kein Märchen, sondern eine wahre Geschichte, die mir persönlich geschah. Nichts auf Erden wünschte ich mir so sehr wie ein eigenes Messerchen.  Es sollte bei mir in der Hosentasche liegen, sodass ich, wenn auch immer ich will, es herausnehmen könnte und es mir schnitte, was ich will und ich es all meinen Freuden würde zeigen können!

Ich fing erst an, zum Kheder, zu Yossel dem Kinderlehrer, zu gehen und hatte schon ein Messerchen (oder etwas fast wie ein Messer). Das habe ich in Wahrheit selbst gemacht. Von einem Staubwedel hatte ich eine Gänsefeder ausgerissen, von einer Seite abgehackt und von der anderen geglättet, und ich stellte mir vor, es wäre ein Messer, das schneiden könnte.