-
"איך מצא את הקופה נעולה במנעול קטן, וכיצד, בעזרת קנה קש טבול בזפת, משה מתוכה את הפרוטות אחת אחת, עד האחרונה".
– נו נו, הרשל'ה הגדול, קום מהכסא, גש לכאן, קדימה, כן. עמוד וספר לנו, מההתחלה ועד הסוף, איך בדיוק נהפך ברל'ה שלנו לגנב. ואתם, כולכם, תקשיבו טוב!
והרש'לה הגדול עומד ומספר סיפור שלם, על איך שברל שם עין על קופת רבי מאיר בעל הנס, אליה משלשלת אמו בכל ערב שבת, לפני שהיא מברכת על הנרות, פרוטה אחת ולפעמים שתיים; איך מצא את הקופה נעולה במנעול קטן, וכיצד, בעזרת קנה קש טבול בזפת, משה מתוכה את הפרוטות אחת אחת, עד האחרונה; וכיצד, כשרצתה אמו של ברל, זלטה הצרודה, לפתוח את הקופה ולתת את תכולתה לגובים, מצאה שאין בה אלא קנה קש מזופת; ואיך הלכה זלטה הצרודה וסיפרה הכל לרבי, ואיך ברל, לאחר שספג כמה מכות באחוריו, התוודה כי במשך שנה שלמה שלה את המטבעות מתוך הקופה, וקנה לעצמו בכל יום ראשון שני ממתקים וחרוב; וכן הלאה, וכן הלאה…
– ועכשיו, ילדים, למשפט! אתם מכירים את החוקים, זאת לא הפעם הראשונה שלכם. כל ילד ימסור את גזר דינו- מה יעשה לאיש החומד פרוטות מקופת הצדקה? הרשל'ה הקטן, תהיה אתה ראשון, מה העונש לגנב שמוציא מטבעות מקופת צדקה? -
Nun, Herschel der Grosse, steh auf vom Tisch und komm her zu mir, mach schneller und erzähl uns die Geschichte erst einmal von Anfang bis zum Ende. Wie ist Berele ein Dieb geworden? Hört, Freunde, hört genau zu! Und Herschel der Grosse fängt mit der Geschichte an, wie Berel zu der Almosenschachtel des Rebben gekommen ist, in welche seine Mutter jeden Freitag eine oder zwei Kopeken zum Lichtbeten hineingeworfen hatte. Wie Berel sich zu der, mit einem Schlösschen versehenen, Almosenschachtel begeben hatte und auf welche Art er mit Hilfe eines in Teer getränkten Strohhalms alle Kopeken von der ersten bis zur letzten herausgefischt hatte. Seine Mutter Zlate, die Heisere, hat diese Almosenschachtel genommen, geöffnet und darin lag ein in Teer getränkter Strohhalm, weshalb Zlate ihm davon erzählt hat. Berel hat nach den Peitschenhieben des Rebben zugegeben, dass er auf diese Weise während eines vollen Jahres die Kopeken aus der Almosenschachtel herausgenommen und sich davon jeden Sonntag zwei Lebkuchen mit Johannisbrot gekauft hatte. Immer auf die gleiche Art und Weise. Jetzt, Kinder, haltet Gericht über ihn! Ihr wisst schon wie! Fällt alle euer Urteil, wenn ein Dieb kommt und die Kopeken aus einer Almosenschachtel stiehlt. Herschel, der Kleine, sag du als erster, was verdient ein solcher Dieb, der mit einem Strohhalm Kopeken aus einer Almosenschachtel herausnimmt?
-
ייִדִישׁ
― אַנו, הערשעלע דער גרױסער, גײ נאָר אַרױס פֿונעם טיש אַהער, צו מיר, געשװינטער, אָט אַזױ; און דערצײל אונדז אַקאָרשט די מעשׂה פֿון אָנהײב ביזן סוף, װיִאַזױ אונדזער בערעלע איז געװאָרן אַ גנבֿ. הערט, חבֿרה, מיט קאָפּ!
און „הערשל דער גרױסער“ הײבט אָן צו דערצײלן אַמעשׂה. װיִאַזױ בערל האָט זיך דערשלאָגן צו רב מאיר־בעל־נס־פּושקע, װאָס זײַן מאַמע װאַרפֿט אַהין אַלע פֿרײַטיק פֿאַר ליכט־בענטשן א קאָפּיקע, און אַמאָל צװײ; װיִאַזױ בערל האָט זיך דאָביװעט צו דער דאָזיקער צדקה־פּושקע, אַף װעלכער עס הענגט אַ שלעסעלע; װיִאַזױ בערל האָט מיט אַ שטרױעלע מיט סמאָלע אַרױסגעשלעפּט פֿון דאָרטן אַלע קאָפּיקעס אײנציקװײַז ביז לעצט; װיִאַזױ די מאַמע זײַנע „זלאַטע די הײזעריקע“, האָט זיך געכאַפּט, געעפֿנט די דאָזיקע צדקה־פּושקע, דאָרט איז געלעגן א שטרױ, אײַנגעטונקען אין סמאָלע; װיִאַזױ זלאַטע די הײזעריקע האָט אים „צוגעשטעלט אַ בענקעלע“; װיִאַזױ בערל האָט זיך באַלד נאָך דעם רבינס שמיץ מודה געװען, אַז א גאַנץ יאָר, א קײַלעכיק יאָר, האָט ער געשלעפּט פֿון דער צדקה־פּושקע די קאָפּיקעס, װיִאַזױ ער האָט זיך יעדן זונטיק געקױפֿט צװײ לעקעכלעך מיט א באָקסער! װיִאַזױ… און אַזױ װײַטער און װײַטער.
― אַצינד, קינדער, משפּט אים! איך װײסט שױן, װיִ אַזױ. דאָס איז שױן באַ אײַך ניט דאָס ערשטע מאָל.לאָז יעדער זאָגן זײַן משפּט, װאָס קומט אַ גנבֿ, װאָס שלעפּט קאָפּיקעס פֿון אַ צדקה־פּושקע. הערשל דער קלײנער, זאָג דו צום ערשטן, װאָס קומט אַזאַ גנבֿ, װאָס שלעפּט קאָפּיקעס מיט אַ שטרױ פֿון אַ צדקה־פּושקע?
צילומים: פלי אליאס / לירון שוורץ