יפן והאנימציה
בשנות ה-80 יפן הביאה לעולם חידושים רבים: המחשב האישי, קלטות לצילום, CD, VCR, Sat Nav , ואנימציה ייחודית. הסרט "אקירה" מ-1988 היה תוצר האנימציה הראשון שייצא מגבולות יפן מאז הגל של שנות ה-60. בשנות ה-80 תחום האנימציה ביפן פרח משמעותית והפך לאמצעי בידור מרכזי. בשנות ה-90 תעשיית האנימציה היפנית התרחבה באופן כה גדול שבערוצי הטלוויזיה היפניים שודרו מעל ל-250 תכניות אנימציה בתחילת העשור. (Yoshimoto, Mitsuhiro, Eva Tsai, and Jung Bong Choi, 2010: 248). הסדרות שיצאו מיפן בשנות ה-90 המאוחרות (כדוגמת פוקימון וסיילור מון) יצרו קהל לז'אנר, שהתגבש הודות להתפתחויות הטכנולוגיות של התקופה שהפכו אותן לנגישות יותר.
בין הסדרות הללו, דרגון בול Z בלטה מעל כולן, היא הייתה מאוד פופולארית ביפן ונקנתה בשנת 1996 ע"י חברת Funimation, כדי להיות מדובבת לאנגלית ולהיות מופצת ברחבי אמריקה וקנדה. באותה שנה החלו לשדר אותה בארה"ב אך חלקים רבים ממנה צונזרו, טושטשו, הוחלפו, ונפלו בעריכה. כתוצאה מכך דרגון בול Z ירדה מהמסך בשנת 1998 לאחר 2 עונות, והייתה בסכנת ביטול- מחשש שהיא לא מתאימה לקהל האמריקאי. מאוחר יותר באותה שנה היא שודרה מחדש, מההתחלה, בערוץ Cartoon Network, ברצועת שידורי הצהריים- Toonami. הפעם היא הצליחה למשוך קהל צופים גדול וחברת Funimation המשיכה להפיק אותה ולייבא עוד פרקים לארה"ב.
דרגון בול Z הפכה לכה פופולרית עד שבשנת 1999 היא הוכתרה כסדרת האנימציה בעלת הרייטינג הגבוה ביותר אי פעם ששודרה ב-Cartoon Network, נכון לאותה תקופה.
בנוסף דרגון בול Z נמכרה למספר מדינות באירופה שם דובבה לשפות המקומיות. דרגון בול Z היא סדרה פורצת דרך בתחומה, אך כדי להציב אותה כתופעה משמעותית בתעשיית התרבות, יש צורך שנדון בז'אנר האנימציה היפנית עד להופעתה.
סרטי האנימציה הראשונים
שורשי ז'אנר האנימציה היפנית הולכים הרחק אל תחילת המאה ה-20. היוצרים של העשור הראשון של המאה ה-20 הושפעו מאוד מאומנים אמריקאים וגרמנים כדוגמת ג'ון ר. בראיי, האחים פליישר, ולוט רייניגר. ההשפעה ניכרת באופן עיצוב הדמויות, בפרופורציות, קווי מתאר, והרקעים שמאחורי הדמויות Lu, 2008:170)). יצירת האנימציה הראשונה הייתה "מאזוקו אימוקאווה, השוער" שנוצרה ע"י אוטן שימוקאווה ב-1917 (MacWilliams, 2014: 49). ההצלחה המסחרית של תוצרי אנימציה אמריקאית ברחבי העולם בשנות ה-30 גרמה לכך שרוב היצירות היפניות של התקופה עוצבו בהשראת יצירותיהם של דיסני והאחים וורנר Lu, 2008:170)).
התחרות עם חברות הפקה זרות עודדה את יוצרי האנימציה היפניים לשפר את טכניקת הציור משמעותית. ב-1940 הוקמו מספר רב של חברות אנימציה- כדוגמת ה- Shin Mangaha Shudan , ו- Shin Nippon Mangaka. סרט האנימציה הראשון באורך מלא היה "לוחמי הים המופלאים של מומוטארו" מ-1944 שבויים ע"י סאו, ומומן כמעט במלואו ע"י חיל הים היפני- לצורכי תעמולה (MacWilliams, 2014:49). בשנת 1948 הוקמה חברת ההפקות המשמעותית Toei Doga Company (לימים Toei Animation). ובשנות ה-50, בהשפעת התבוסה במלחמת העולם השנייה, הוסרה הצנזורה של הארגונים השמרניים מה שהביא לפרץ של יצירתיות ביפן. ב-1958 בוים סרט האנימציה השני באורך מלא- "אגדתו של הנחש הלבן והנחש הקסום" שהופק ע"י Toei Doga, והיה אחד מהסרטים שהיוו השראה ליוצרים שפעלו ביפן בשנות ה-60 וה-70. (שם, 50).
אנימציה בטלוויזיה
בשנות ה-60 הטלוויזיה הגיעה לכל בית, דבר שחיזק את מעמדה של תעשיית האנימציה ביפן. סדרת האנימציה הראשונה הייתה Otogi Manga Calendar מ-1962. באותה שנה נוצר פורמט השידור של אורך הפרקים- חצי שעה, שמשמש סדרות אנימה עד היום. התקופה הזו ביססה כמה מהז'אנרים והנושאים המדוברים ביותר באנימה כדוגמת ז'אנר "הרובוטים הענקיים"- שיצר הזדהות בקרב ילדים, כיוון שהגיבורים הראשיים של הסדרות הללו היו ילדים שמפעילים רובוטים ענקיים בשלט רחוק. ב-1963 נוצרו הסדרות "אסטרו בוי", "גינאטור" ו-"8 אנשים". הסדרות הללו הן משמעותיות כיוון שהיו הראשונות שיצאו מיפן וזכו להצלחה עולמית. (שם, 50) בשנות ה-70 חברות הפקה ניסו לכוון לקהל בוגר יותר- ילדים בגיל חטיבת הביניים, לכן נוצרו פחות סיפורי פנטזיה. בשנות ה-80, חברות האנימציה המשיכו לגדול, בכך שכיוונו לקהל מבוגר יותר. הסבר אפשרי לכך הוא שהיוצרים, שגדלו על סדרות אנימה כילדים, עכשיו נמצאים בעמדה בה הם יכולים לשנות את אופי הסדרות. הסבר נוסף יכול להיות שאולפנים קטנים הפיקו תוצרים לטלוויזיה, ושנוצרו יותר קומיקסים בעלי טון בוגר יותר, שיכלו להיות מופקים כסדרות אנימציה. (שם, 53). בין יוצרי הקומיקסים של אותה תקופה, היה אקירה טוריאמה, שגם היה מעצב דמויות למשחקי מחשב.
יצירת הבכורה של טוריאמה הייתה הסיפור "Wonder Island", משנת 1978, אך הוא נכנס למיינסטרים היפני רק בשנת 1980, עם הקומיקס ''ד"ר סלאמפ", שאת כתיבתו השלים כאשר היה בן 25. הקומיקס זכה להצלחה אדירה ואף הופק כסדרת טלוויזיה ב-1981. אך אפשר לומר שהשנה המכוננת בחייו של טוריאמה הייתה 1984, השנה בה יצר את סדרת הקומיקסים "דרגון בול" בעלת 519 הפרקים שנפרסים על פני 42 כרכים והפכו ללהיט היסטרי. בעקבות הצלחתה של המנגה, החברה Toei Animation הפיקה סדרת טלוויזיה לערוץ Fuji TV, שם היא שודרה בין השנים 1986-1989.
הנרטיב של דרגון בול ודמויותיו מבוססים על סיפור סיני עממי מהמאה ה-16 בשם "המסע למערב".
עלילתה של סדרת הטלוויזיה מתמקדת בגוקו, ילד בעל זנב של קוף שחי לבדו בהרים. גוקו הוא ילד פראי ותמים שמתמחה באומנויות לחימה. בולמה, גאונה צעירה שנמצאת בחיפושים אחר 7 כדורים כתומים, פוגשת אותו. היא מספרת לגוקו שאם אוספים את כל הכדורים הכתומים, הדרקון שאן-לונג מתגלה ומעניק משאלה. גוקו מצטרף אליה במטרה לאסוף אותם כי הוא רוצה להחיות את סבו שמת שנים קודם לכן. למסעם של גוקו ובולמה מצטרפים דמויות נוספות לאורך הדרך. בהמשך הסדרה גוקו מתחיל להתאמן אצל מאסטר רושי, שם הוא פוגש את מי שיהפוך לחברו הטוב ביותר, קרילין. כמו כן הגיבורים מתחרים בטורנירים של אומנויות לחימה לאורך הסדרה, כאשר בסופה הם מתמודדים מול אויב שרוצה לשלוט בעולם- המלך פיקולו, ולאחר מאמץ רב הם מביסים אותו (Mínguez-López, 2014:31). עלילתה של הסדרה "דרגון בול Z", ששודרה בין השנים 1989-1995 גם היא בערוץ Fuji TV, מתרחשת 5 שנים לאחר סיומה של "דרגון בול" ועוסקת באותן הדמויות. בניגוד ל-"דרגון בול", שהתמקדה בהתבגרותו של גוקו, ב-"דרגון בול Z" גוקו הוא כבר אדם בוגר, ואב. הסדרה מבוססת על 325 הפרקים הנותרים של המנגה. פרקים אלו התפרסמו במגזין Shonen Jump במקביל לשידורי הסדרה.
דרגון בול Z
אפשר להתייחס לשנות ה-80 כתקופה מכוננת עבור האומה היפנית בשל מספר אירועים שעיצבו את פניה: חילופי שלטון תכופים- ראשי ממשלה שקמו ונפלו כהרף עין בעקבות שערוריות שחיתות. בנוסף, אסונות טבע רבים פקדו את יפן במהלך העשור- רעידות אדמה, צונאמי, התפרצויות געשיות, ומפולות בוץ שגרמו להרס וחורבן בקנה מידה גדול. לצד תופעות אלו, התפתח תחום המחקר אודות אסונות טבע, נוצרו מפות ומעקבים אחר אותם אירועים בתקווה למזער את הנזקים שהם מביאים איתם (Kumaki, 2014:133-134). האירועים הללו ככל הנראה גם באו לידי ביטוי בעלילת דרגון בול Z: עלילת הסדרה דנה באיומים המגיעים מהחלל החיצון כדי להשמיד את כדור הארץ, ועל גוקו וחבריו להציל את העולם.
דרגון בול Z מחולקת למערכות משני סוגים: מערכות שמתמקדות באויב שמאיים להרוס את העולם, ומערכות של טורנירי אומנויות לחימה. מערכות האויב הן המשמעותיות ביותר, המרכזיות, הן מבחינת הכמות, המשך שלהן והן מבחינה דרמטית ופיתוח הדמויות, שכן בכל פעם שגיבורי הסדרה מביסים אויב מסוים, אחד חזק יותר בא בעקבותיו, כך שהמאבק נראה אינסופי. ואילו מערכות הטורנירים הi שוליות יותר, מבחינה עלילתית ומבחינת הזמן שמוקדש להן בסדרה. יחד עם זאת, בכל מערכה הגיבורים נדרשים לדחוף את עצמם לקצה גבול היכולת שלהם, "לקרוע את עצמם" יותר ויותר, להתעלות על עצמם נפשית ומבחינת יכולת הלחימה כדי להשיב את השקט והשלווה לכוכב.
בסוף שנות ה-90, הסדרה נקנתה במדינות שונות, וכך ביססה את מעמדו של ז'אנר האנימציה היפנית בעולם המערבי. צמיחתם של ערוצי טלוויזיה המוקדשים לתכניות לילדים, ועלייתו של ערוץ Cartoon Network ב-1992 תרמה להצלחתו של ז'אנר האנימציה היפנית ברחבי העולם. במקרה של Cartoon Network, הופעתו נחשבת למהפכנית כי לראשונה היה ערוץ שמוקדש כולו לתוכניות אנימציה, המשדר תכנים במשך 24/7. דרגון בול זי שודרה שם וכך הפכה לפופולרית ברמה הבינלאומית. בעקבות דרגון בול זי, פוקימון וסיילור מון החלה מגמת כניסה של תכניות אנימציה יפניות לערוצי טלוויזיה ברחבי העולם, שהמשיך לתוך שנות ה-2000. למרות שהסדרות הללו שודרו מזמן ביפן כשהן הגיעו לארה"ב, הן נתפסו על ידי הקהל האמריקאי כחדשניות ומרעננות. כמו כן, נוצרו סדרות צעצועים ומוצרים סביב אותן סדרות, מה שהפך אותן לתעשייה של ממש. במקרה של דרגון בול זי, פרקים המשיכו להגיע לארה"ב ולהיות מדובבים עד שנת 2003. האהדה לז'אנר האנימציה היפנית המשיכה לצמוח הודות להתפתחויות הטכנולוגיות של התקופה: האינטרנט, שירותי ה-VOD והסטרימינג, שהפכו את רכישת התכנים הללו לפשוטה יותר, הם נהיו נגישים יותר והיה ניתן לצפות בהם מבלי להיות מחויב לזמן השידור המקורי. וכך ז'אנר האנימציה היפנית הפך לאחד האהובים ביותר בעולם המערבי, כזה שקהילות ויוצרים רבים מתייחסים אליו כאל מקור השראה ליצירותיהם, ולאורח חייהם.
מקורות
MacWilliams, Mark W. Japanese visual culture: explorations in the world of manga
and anime. Routledge, 2014.
KUMAKI, Yohta. "Geographical study of the disaster in Japan." Geographical review of Japan series B 86.2 (2014): 132-137.
Mínguez-López, Xavier. "Folktales and other references in Toriyama’s Dragon Ball." Animation 9.1 (2014): 27-46.
Lu, Amy Shirong. "The many faces of internationalization in Japanese anime." Animation 3.2 (2008): 169-187.
Yoshimoto, Mitsuhiro, Eva Tsai, and JungBong Choi, eds. Television, Japan, and globalization. Vol. 67. University of Michigan Press, 2010.
