נסיכה היא הפמיניסטית החדשה

נסיך מציל מצרה

אולפן האנימציה של וולט דיסני הוא אחד מאולפני הסרטים המצליחים ביותר כיום, והנסיכות של דיסני תרמו רבות להצלחה זו. ילדים רבים ברחבי העולם אוהבים את שלגיה, סינדרלה, אריאל בת הים הקטנה ועוד רבות.
למרות ההצלחה המסחרית, ישנה ביקורת על התפקיד הפסיבי של הנסיכות המחכות לנסיך שיציל אותן מצרה (Wilde, 2014:133). למרות שבמשך השנים הפכו דמויות הנסיכות ליותר עצמאיות, הן עדיין הוצגו על פי פרמטרים של יופי סטראוטיפי ולרוב פתחו יחסי תלות בנסיך – גבר שיציל אותן.
בשנת 2012 אולפן האנימציה פיקסאר, הנמצא תחת דיסני, הוציא לאקרנים את סרטו השלושה-עשר, "אמיצה" בבימויים של ברנדה צ'אפמן ומארק אנדרוס. הסרט היה הראשון מהאולפן בו ככבה דמות ראשית נשית, הנסיכה מרידה (קולה של קלי מקדונלד). בניגוד לסרטי הנסיכות הקודמים, "אמיצה" מצטיירת, לפחות ממבט ראשון,כסרט שבא לשנות את כללי הייצוג המגדרי בסרטי אנימציה לילדים.
"אמיצה" מספר את סיפורה של מרידה, הנסיכה של הממלכה הסקוטית העתיקה 'דונ'ברוך'. למרות התואר האצילי שלה, מרידה מעדיפה להעביר את זמנה ברכיבה על סוסים וירי בחץ וקשת. כשאמה, המלכה אלינור מכריזה כי בני הלורדים החברים בממלכה יתמודדו בתחרות על ידה של מרידה, הנסיכה מתמרדת נגד המסורת במטרה לשנות את גורלה ולחיות את חייה באופן עצמאי.

כבר מתקציר הסרט, ניתן לראות עד כמה הוא מנתק את עצמו משאר סרטי הנסיכות של דיסני. אך לא די בתקציר בכדי להתרשם שמרידה הפנימה חלק מהביקורות הפמיניסטיות שנשמעו במשך השנים. בסקירה זאת, אנסה להציג את ההתפחות שחלה בדמות הנסיכות של דיסני מפרספקטיבה היסטורית.

הביקורת הפמיניסטית הראשונות על כך שדמויות הנסיכות באותה תקופה (שלגייה, סינדרלה והיפיפייה הנרדמת) היו חלשות, פסיביות ואפילו מיושנות נשמעו כבר בשנות ה-50'.

אומנם היו דמויות נשיות אקטיביות בסרטיהם של דיסני באותה תקופה, אך ברוב המקרים היו אלו הדמויות הרעות והן אינן מסיימות את הסרט בצורה חיובית (2014:135-136Wilde,).

הישנה נסיכה עצמאית?

בשנות ה-90 מסתמן שינוי בגישת אולפני דיסני באופן ייצוג דמות הנסיכות ודמויות נשיות בתפקיד הראשי. הסרט "מולאן", למשל מהווה דוגמה למגמה זו. אך למרות שהנסיכה מולאן היא לוחמת שמצילה בכוחות עצמה את סין ושהסוף השמח שלה אינה קשור בחיי האהבה שלה, היא עדיין דמות נשית בעולם שנשלט ע"י גברים, והיא אף צריכה להתחפש לגבר על מנת שיתייחסו אליה ברצינות (Morrison, 2014:7-9). מפנה משמעותי ניתן לאתר ב-2010 עם הנסיכה רפונזל מהסרט "פלונטר". למרות שהתאהבה גם היא בנסיך, המטרה הסופית שלה לא הייתה למצוא חתן, אלא לברוח מהמגדל בו הייתה תקועה במשך כל שנות חייה. הנסיך הוא רק פרס נוסף, ולא המטרה המרכזית שלה בסיפור.

האם "אמיצה" הולך צעד קדימה מבחינת ייצוג מגדרי שוויוני יותר? אפשר למצוא רמזים לכך כבר בפוסטר הסרט. הפוסטר מציג את מרידה בפוזיציה קרבית, כשהקשת שלה טעונה ומוכנה לקרב. בניגוד לפוסטרים לסרטי הנסיכות הקודמים, אין אף דמות גברית שחולקת את התמונה עם מרידה והיא הדמות הדומיננטית היחידה. פרט חשוב נוסף הוא הסיטואציה בה מרידה נמצאת. הפוסטר אינו מבליט את היופי שלה, אלא את רוח הקרב שלה. מרידה לא מחכה להינצל, היא סומכת על עצמה על מנת לטפל בבעיות שלה.
עצמאותה של מרידה היא מאפיין שנוכח גם בקדימון הסרט. תחילה, במקום שקול מקריין זר יספר את הסיפור שלה, מרידה מקריינת את הקדימון בעצמה.

האירועים שבעלילה עצמה מחזקים את הרושם שמדובר בסרט החורג מכללי הייצוג שנשי בז'אנר זה. "אמיצה", בעיקרו, מספר על חילוקי דעות בין נערה מתבגרת לאימא שלה, אך מבט קצת יותר מעמיק מציג את קונפליקט הבין דורי בין מרידה לאמה, אלינור, כיותר מסתם ריב משפחתי רגיל.

אלינור, במובנים מסוימים, מייצגת את דגם נסיכות דיסני הישנות. היא מעדיפה להישאר בבית, לתמוך בבעלה, אינה לוקחת חלק בפעילויות ספורטיביות, מקפידה מאוד על נימוסין ומתייחסת למסורת המקובלת של מציאת חתן כדבר אשר כל נסיכה מחויבת לה. גם מבחינת המראה היא מזכירה את אותן נסיכות הקודמות של דיסני, גבוהה, בעלת שיער חלק וארוך והשמלה הירוקה המרהיבה אותה היא לובשת.
מרידה היא ההפך המוחלט מאימא שלה. היא אוהבת לחקור את הטבע על גב הסוס שלה, אינה מעוניינת בבעל, מאוד מוכשרת בירי בחץ וקשת, מתנגדת למסורת, ובמקום שמלה מפוארת היא לובשת שמלת ספורט וגלימה (El Masri and Farah,2013:3-5) .
ברגע שנודע לה שהוריה מתכננים שהיא תינשא לאחד מבניהם של שלושת הלורדים, מרידה מיד מתמרדת נגד הרעיון.

ביום שבו הלורדים מגיעים בכדי להציג את בניהם בתור מחזרים אפשריים, אלינור מלבישה את מרידה בשמלת תכלת יפה ומסתירה את רעמת השיער שלה תחת כיסוי ראש. אפילו כשמרידה טוענת שהיא לא יכולה לנשום בגלל שהשמלה צמודה מדיי, אלינור משתיקה אותה בטענה שהיא מושלמת. אך גם כששערה הסבוך מוסתר, מרידה מתעקשת להראות קצת ממנו ומוציאה טלטל אחד מתחת לכיסוי. הרגע הקטן הזה מסמל את סירובה של מרידה להיכנע לתכתיבי התפקיד. כשמרידה מכניסה את עצמה לתחרות על ידה, היא קורעת את השמלה כדי שתוכל לנוע ביותר חופשיות ובכך משתחררת לגמרי מהדרך של הנסיכה המסורתית. היא חזקה, היא עצמאית והיא שונה.

התפתחות הקשר בין אלינור ומרידה במהלך הסרט מציגה לנגד עינינו את דעיכת סטראוטיפ הנסיכה הישן ולידתו של ייצוג חדש של נסיכה. הדמות שעוזרת למרידה להשיג את מטרתה היא אלינור עצמה. ההתמקדות בצמד נשים, במיוחד אם ובת, כדמויות הראשיות בסרט היא דבר שלא נעשה לפני כן בסרטי הנסיכות של דיסני (Morrison,2014:14-15). כשמרידה ואלינור נתקלות בדמויות עוינות במסען, כמו הדוב המרושע מורד'ו, הן מביסות אותו בעזרת כישורי הלחימה והחכמה שלהן ולא מחכות לנסיך או מלך שיבואו להצילן. למעשה, הן צריכות להציל את עצמן מהנסיך והמלך בנקודות מסוימות.

על במאיות ונסיכות

אז אם מבחינת עלילתית הסרט הינו פמיניסטי, מה בדבר מה שקורה מאחורי הקלעים?
"אמיצה" נכנס להליכי הפקה יותר מעשור לפני שיצא לאקרנים ועוד מתחילת הפרויקט עמדה בראשותו הבמאית ברנדה צ'אפמן (נסיך מצרים) שביססה את הסיפור על מערכת היחסים שלה עם בתה.

לא רק ש"אמיצה" היה הסרט הראשון של פיקסאר שבמרכזו עומדת דמות נשית, הוא גם היה אמור להיות הסרט הראשון של האולפנים אשר בוים ע"י במאית.

כשמונה-עשר חודשים לפני יציאת הסרט לאקרנים, צ'אפמן פוטרה מתפקידה והוחלפה למשך שאר ההפקה ע"י מארק אנדרוס, במאי גבר. למרות שצ'אפמן הגתה את הרעיון לסרט וכתבה את הסיפור, היא לא הייתה מעורבת בתהליך האנימציה או הקלטת קולות השחקנים. קלי מקדונלד, השחקנית שתרמה את קולה לדמותה של מרידה, טענה כי היא לא פגשה את הבמאית אפילו בזמן העבודה על הסרט. האם אפשר לטעון שהשינוי מבחינת הרכב ההפקה פוגעים בתוכן הפמיניסטי של "אמיצה"? לדעתי לא. עמדותיו של סרט לא נקבעות לפי צוות ההפקה שלו, הן נקבעות לפי התוכן שהסרט מעביר.
"אמיצה" הינו סרט שמעמיד במרכזו דמות נסיכה עצמאית, ללא נסיך שבו היא מתאהבת, היא לוקחת חלק בפעילויות ספורטיביות ויורה מעולה בקשת, היא אינה הנערה הכי יפה שאי פעם נראתה, יש לה רוח חופשית והיא עומדת על שלה. כל המאפיינים לעיל, שמים את מרידה כחלוצת גל חדש של נסיכות באנימציה.

ביבליוגרפיה

Saladino, C. J. (2014). Long May She Reign: A Rhetorical Analysis of Gender Expectations in Disney's Tangled and Disney/Pixar's Brave.‏
Wilde, S. (2014). Repackaging the Disney Princess: A Post-feminist Reading of Modern Day Fairy Tales. Journal of Promotional Communications, 2(1).‏
Stover, C. (2013). Damsels and Heroines: The conundrum of the post-feminist Disney princess. LUX: A Journal of Transdisciplinary Writing and Research from Claremont Graduate University, 2(1), 29.‏
Morrison, D. (2014). Brave: A Feminist Perspective on the Disney Princess Movie.‏
Ebrahim, H. (2014). Are the" Boys" at Pixar Afraid of Little Girls?. Journal of Film and Video, 66(3), 43-56.‏
El Masri, A., & Farah, M. (2013). A “Brave” Schism From Traditional Gender Portrayals: Merida and the New Princess.‏
Guizerix, J. (2013). From Snow White to Brave: The Evolution of the Disney Princess (Doctoral dissertation, Florida Atlantic University).‏
ARIYASNI, Y. D. (2014). FEMINIST IDENTITY OF MERIDA PORTRAYED IN BRAVE MOVIE. Jurnal Ilmiah Mahasiswa FIB, 5(2).‏
Mulvey, L. (2003). Visual pleasure and narrative cinema. The feminism and visual culture reader, 44-53.‏