שואה, זכרון ואני

רוב חיי, אני עוסקת במה שעושה לי טוב. אני מנסה למצות את כישוריי האישיים. מנסה להיות מאושרת, בריאה, ונוכחת ברגע. כל זאת בשאיפה לחוות וליהנות כמה שיותר מן הטוב שהחיים מציעים. לדעתי, אנחנו נמצאים בעידן בו ה - "אני" הוא החשוב ביותר. ההגשמה העצמית ותחושת הביטחון האישית הם בראש מעיינינו. לפעמים בציר הזמן של החיים יש רגעים מסוימים אשר גורמים לכל אדם לעצור, להסתכל, ולחשוב אחרת. עבורי זה קרה בשנה שעברה, הצטרפתי למסע לפולין אשר השפיע כה רבות עד כדי כך שגרם לי לצאת מגבולות ה"אני". המסע גרם לי לעצור, להתבונן ולעסוק בנושאים רחבים ואף קשים שלרוב נשארים בגדר "ספרים אשר מעלים אבק על השידה". דבר זה הוביל אותי ליצור את הפרויקט: "שואה, אמנות ואנוכי". שואה מזווית קצת אחרת... אני מאחלת קריאה מעשירה לכל קוראיי.