תמיד הם היו צועקים. גם כשנסענו לחופשה או סתם לאיזה בילוי משפחתי… תמיד הם היו צועקים.
עד שגדלתי והגעתי לגיל עשר, ואז…אז הם החליטו להתגרש…מוזר?…לא כל כך. גם ההורים של
יהלי וגם של עוז וגם של עומר ושל איתי, גם להם יש הורים גרושים. סך הכל זה נשמע מגניב, יהיו
לי שני חדרים ומלא משחקים, אבא כבר הבטיח לי אקס בוקס חדש ואמא הבטיחה לי אייפון, סוף
סוף, בדיוק כמו שלכולם כבר יש. בהתחלה זה היה ממש כיף, שבוע פה שבוע שם, וכל השאר
אותו הדבר…אבל לאט – לאט משהו הרגיש אחר ובעיקר משהו היה לי חסר וגם קצת לא ברור.
פתאום אמא התחילה להביא לבית שלה איזה בחור. היא קוראת לו "ידיד".. באמת יופי, מה נראה
לה בדיוק שאני לא מבין… ואלה, החברה החדשה של אבא, נכון שהיא נחמדה, אפילו ממש, אבל
משהו מבפנים מרגיש כבר קצת אחר ועדיין חסר…למרות כל המשחקים, האייפון החדש, וכל
השיאים ששברתי באקס בוקס, פתאום לא כל כך כיף כמו שחשבתי שיהיה… כן… עכשיו באמת
קצת מוזר… לפחות הכרתי את נורית, כל שבועיים אני באה אליה ותמיד היא שואלת אותי איך אני
מרגיש, ונותנת לי לשתות קולה. כל כך כיף בבית שלה, יש לה מלא משחקים מיוחדים ובעיקר
כל מיני משחקי חשיבה ודברים כאלה מגניבים וארונית מלאה בספרים שנראים חשובים… היא
נראית לי אישה כל כך חכמה. כשאגדל אני רוצה שתהיה לי חברה בדיוק כמו נורית ואני אוהב
אותה לתמיד ואף פעם לא נתגרש, כמו אמא ואבא.
תיכף מתחילים החגים, מעניין איך זה יהיה, מי ייסע הפעם להביא את סבא וסבתא, ומעניין אם
דודה דורית ודוד משה יבואו אלינו גם השנה, אבל, בעצם, אין כבר אלינו… ואוו, איך זה יהיה הפעם?
ומה אם אצטרך לבחור…במי אבחר? אמא בטח תפגע אם אגיד שארצה להיות עם אבא, ואבא…
אבא בטח יתאכזב…מה בדיוק הם רוצים שאעשה… אולי הכי טוב אם אפשר היה לחצות אותי
לשניים. חצי ממני ילך עם אמא וחצי עם אבא…
***
