במרחק של כשבעה קילומטרים מאום אל-פחם ממוקם כפר בשם "שראייע". איש אינו מצליח להסביר את מקור השם ומדוע נקרא האזור הזה בשם שראייע. עד 1948 כל האזור היה בשליטת משפחת יאסין מכפר עאנין הסמוך לאום אל פחם.
מלחמת 1948 והקמת מדינת ישראל גרמו לתהפוכות בשטח, שנחלק לשניים: חצי מהשטח בגדה המערבית, וחצי בשטחי ישראל. המשפחה פוצלה גם היא – חלק נותרו בכפר עאנין,
שעבר לשליטה ירדנית ומאוחר יותר נהיה שטח כבוש בגדה המערבית, וחלק נותרו בצד הישראלי.
על השטח היו בתים עוד מלפני 1948, שהיו שייכים לבני המשפחה. אבל את הבתים בצד הישראלי המדינה הרסה ב-1994, בטענה כי השטח לא מיועד למגורים, וכי ייעוד הקרקע הוא לחקלאות בלבד, ובני המשפחה עברו לאום אל פחם.
עד היום, המדינה מתירה לבעלי הקרקעות מאום אל פחם לעבד את האדמה, אך לא לחיות בה. למרות שיש שם בית קברות עתיק, המדינה גם לא מתירה לבעלי האדמות להמשיך לקבור שם, ומפה נוצר סיפור טרגדיה פוליטי על איך מתמודדים עם המציאות הקשה באזור. בסרט מצולמות 3 דמויות ממשפחת יאסין, המספרות על החוויה שלהם להיות חלק מהאדמה הזאת.
