*בית החיים | ליאב פרידמן
בית החיים עבורי הוא המקום שחיבר ופירק את המשפחה שלי, הוא חיבר בלוויה אחת
את כולם יחד אך גם באותו היום הוא גרם למריבות וניתוק קשרים.
באותו היום של הלוויה של סבתא שלי התחיל תהליך הגירושים של הורי, סכסוך רב
משתתפים שפתח מלחמת עולם בדיני ירושה.
את כל זה גיליתי תוך כדי עשיית הסרט, אותו התחלתי לצלם בעקבות התובנה –
שיצא לי להיות ביותר לוויות מאשר בכל אירוע משמח אחר בתור ילדה ונערה.
כשהגעתי לחדר עריכה ניסיתי להבין איך אפשר להתגבר על כל השינויים שהתרחשו
בחיים שלי, שינויים שהתחילו באותה לוויה והמשיכו בלווייה נוספת, של הסבתא השנייה,
חודש לאחר מכן בלוויה נוספת של סבא שלי. התחלתי לחבר בין הקטעים שצילמתי מתוך
התבוננות החוצה ופנימה לתוך התא המשפחתי שלי הגרעיני והמורחב.
השתמשתי בפס הקול של אמא שלי קוראת פרקי תהילים בלוף אינסופי כדי לאפיין את
הפעולה, את הצורך שלה ואת הרפיטטיביות של הריטואל הזה בחיים שלי.
הקול של אמא שלי משוכפל ומחובר לרצועה ארוכה, פעולה מכאנית שנוצרה כדי לתאר
את הניסיון לחבר את המשפחה שלי מפיסות זיכרון רחוק משוחזרות פעם אחר פעם.
*הכינוי "בית החיים" מתייחס לבית קברות בלשון סגי נהור, נפוץ בשימוש קהילות חרדיות ומסורתיות.
