נגן מצגת עצור מצגת

מיקי קרצמן לוכד מופעים של התנגדות לפינוי גוש קטיף וחומש ("ההתנתקות"): מופעים של התבצרות יחידים וקבוצות על גג, על בֶּטוֹנָדה, קבוצת נערות מתריסות מתוך חור פעור בקיר הבית כמעין פצע, דימוי המעצים את הדרמה של ההינתקות והטראומה של ההיפרדות מן הבית כפצע בלכידות הישראלית.
אלו סצנות אשר התיאטרליות שלהן מעוררת את הצופה לשאול את עצמו שאלות על אידאולוגיה ועל דמוקרטיה, ומעצימה את תפקידה של המחאה כהתנגדות, כהתרסה: מול כוחות השלטון והאידאולוגיה הפוליטית ובד בבד עם הטרגדיה האישית לנוכח הפינוי נוצרים מחזות דרמטיים קורעי לב. הדימוי של הנער מיידה את הלפיד הבוער מהדהד דימויים מיתולוגיים קולקטיביים של נער וקלע בידו, נאבק בכוחות עצומים ממנו, מהדהד דימויים מוכרים של התנגדויות עממיות ובייחוד דימויים מצולמים מן האינתיפאדה ומן השטחים.