נגן מצגת עצור מצגת

ענת סרגוסטי מתבוננת בהפגנות הגדולות בכיכר העיר בשנות השמונים, מציגה תמונה של המון מאוחד, נחוש, שקולו מהדהד ומוכפל על ידי סימנים חזותיים: שלטים, סיסמאות וכתובות. שלט אחד מתבלט ועליו המילים "נקמת ילד קטן לא ברא השטן".
כאשר ספד מנחם בגין לבני משפחת הרן אחרי הפיגוע בנהריה, הוא ציטט מילים אלו משירו המפורסם של ביאליק "על השחיטה", אך השמיט את השורה האומרת: "וארור האומר נקום". מילותיו של ביאליק חוזרות ומהדהדות מציאות צרובה בזיכרון הישראלי הקולקטיבי של שפיכות דמים, נקם ואיבה הנדמית כגזרת גורל כמעט, ולא כמעשה ידי אדם.
המפגינים בכיכר מביעים עמדה ביקורתית, מחזירים את המבט אל בני האדם, מעשיהם ופעולותיהם הגורמים לשפיכות הדמים.

בצילום של "מאחורי הקלעים" מפנה סרגוסטי את מבטנו אל השלטים המונחים על הקרקע, ממתינים למפגינים שיגיעו ויעשו בהם שימוש, כלוחמים הנחים רגע לפני היציאה לקרב. דווקא השלטים הדוממים ממחישים את השתלטות האזרחים המוחים על המרחב הציבורי ועל התודעה, (כ-400,000 איש השתתפו בהפגנה), השתלטות אזרחית על הטריטוריה ההופכת את כיכר מלכי ישראל לזירה מרכזית של הפגנות, עצרות ומאבקי תודעה, מאורעות בלתי אלימים ברובם עד הרצח הפוליטי ששינה את הדמוקרטיה הישראלית, ושינה את שם הכיכר לכיכר רבין.